#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצב. מדוע חששו לתת מעות היתומים לאדם שיש לו דבר מסוים שמא יטלם אדם ע""י שיתן סימן הרי יכול לומר בפני ב""ד שהוא שלו? "	"תירצו התוס' (ד""ה אתא) שחוששים שמא יבואו עדים שהפקיד בידו חפץ שיש בו סימן זה, וכיון שמביא עדים אין לב""ד למנוע מלהראות החפץ לעדים ויכירו אם הוא זה <sup>קצט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קצט.  והרשב""א כתב שכיש עידי פקדון והבעלים נותנים סימן מובהק והרי אנו רואים אותו סימן תחת ידינו הרי זה כראה. ולא הצריך להוציאו להראותו לעדים ועי""ש בהערה.</span>"	"ב""מ תוס' ע."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצג. מדוע לרב אשי צריך לתת מעות היתומים למקבל בפני ב""ד? "	"רש""י פירש שיש להם כח להפקיר נכסי המקבל אצל היתומים ולהתנות עמו קרוב לשכר ורחוק להפסד <sup>ר</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ר.  והרשב""א חלק על פרש""י וכתב שהב""ד כדי ליתן רשות לאפוטרופוס להוציא ממון היתומים מתחת ידו ולמסור אותו ביד אחרים להתעסק בו. והרא""ש  (סי' נא)  כתב שנותנים בב""ד כדי שתהא אימת ב""ד עליו.</span>"	"ב""מ ע."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצד. למדנו במשנתנו אין מקבלין צאן ברזל מישראל וקשה הרי תנא ליה לעיל אין מושיבין חנווני למחצית שכר משום שמקבל עליו פלגא בהפסד וכל שכן כאן שקיבל כל האחריות עליו? 	"רש""י תירץ דנקט ליה משום סיפא אבל מקבלים צאן ברזל מן העכו""ם. והתוס' (ד""ה אין) תירצו בשם ר""ת שמשנתנו מיירי שפסק דמים על הצאן וגם פסק דמי השבח וקבל עליו לתת בכל שנה דבר קצוב בין יהיה שם שבח בין לא יהיה, וקמ""ל מתניתין דהאי ריבית דאורייתא הוא כדקתני מפני שהוא ריבית <sup>רא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רא.  ופי' בתוס' רבינו פרץ דסד""א כיון שאינן ברשות המקבל להוציאה כשאר מלוה, דלאו היינו מלוה, קמ""ל דמ""מ כיון שכל האחריות על המקבל היינו מלוה.</span>"	"ב""מ ע: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רצה. האם מלוים לגוי בריבית מדינא דגמ' ובזה""ז ומדוע? "	"לל""ק לרב חייא בריה דרב הונא מותר להלוות לגוי בכדי חייו אבל יותר מכאן אסור מדרבנן. ופרש""י משום דאתי למיסרך. לרבינא אסור להלוות לגוי מדרבנן שמא ילמוד ממעשיו אבל לתלמידי חכמים התירו שאין חשש שילמדו ממעשיו. לל""ב אין כל איסור בהלוואה לגוי.בזה""ז כתבו התוס' (ד""ה תשיך) שנהגו להלוות לגוים ואמר ר""ת משום דבשל סופרים הלך אחר המיקל וקיי""ל כאידך לישנא דמותר, ואפילו ללישנא קמא יש להתיר לפי שיש עלינו מס מלך ושרים והכל הוי כדי חיינו, ועוד שאנו שרויין בין האומות ואי אפשר לנו להשתכר בשום דבר אם לא נישא וניתן עמהם הלכך אין לאסור ריבית שמא ילמוד ממעשיו יותר משאר משא ומתן."	"ב""מ ע: -עא. ותוס'"		
